ממים

עבודה מסכמת בנושא ממים:במהלך לימודי התקשורת בבית הספר היה עלינו לעשות עבודה בנושא ממים.הנושא שבחרתי: הסתת הדתייםלא פעם, לא פעמיים, ולא מאה פעם, הסיתו נציגי ציבור דתיים ורבנים כנגד קהילות אחרות. בין אם מדובר ב"נאום הסוטים" של הרב לוינשטיין ("יש פה תנועה מטורפת שפשוט אנשים איבדו את הנורמליות של החיים"- הלהטבים), או נאום ה"לוחמות" כנגד נשים שמשרתות כלוחמות בצבא, ובין אם זה סרטונים מסיתים ומפלים של חברי הבית היהודי והשתיקה הרועמת והמסוכנת של ראש הממשלה שידו כפופה תחת המפלגות הדתיות. לא משנה אם אתם חילונים, להט"בים, ערבים, נשים, שחורי עור, או אפילו רפורמים וקונסרבטיביים- בחיפוש קל בגוגל תמצאו רב או חבר כנסת שהסית כנגד האוכלוסייה שלכם.בהיותי חלק מהקהילה הגאה, שעוברת הסתה יומיומית ואפליה קשה, שרובה מוחלת על ידי מנהיגים דתיים, הרגשתי את הצורך להעלות את נושא זה על סדר היום.


בהיותי חלק מהקהילה הגאה, שעוברת הסתה יומיומית ואפליה קשה, שרובה מוחלת על ידי מנהיגים דתיים, הרגשתי את הצורך להעלות את נושא זה על סדר היום.






מים מקורי:  

 

 

 

מקור המים:


הסצינה המקורית לקוחה מתוך סרט גיבורי העל "The Dark Knight", כאשר הג'וקר אומר:


"You know what I've noticed? Nobody panics when things go "according to plan." Even if the plan is horrifying! If, tomorrow, I tell the press that, like, a gang banger will get shot, or a truckload of soldiers will be blown up, nobody panics, because it's all "part of the plan". But when I say that one little old mayor will die,


well then everyone loses their "minds!


well then everyone loses their "minds!


התמונה עם הכיתוב "כולם מאבדים את דעתם", נהייתה לאחד הממים המפורסמים ביותר, כאשר הכוונה ברוב השימושים במים זה היא שאנשים מאבדים את דעתם, לפעמים, על דברים לא הגיוניים, כאשר דברים נוראיים באותה מידה מתרחשים ואף אחד לא שם לב לכך.


המים שלי:

 

 

הסבר על המים: ניסיתי להדגיש את העובדה שרבים מן הקהילה הדתית, ובמיוחד נציגיה במפלגות השונות, מסיתים, מזלזלים, ומשפילים קהילות אחרות, אך כאשר מילת ביקורת אחת נאמרת על הקהילה הדתית- כולם כועסים ומזועזעים.

ניתוח הthinglink

החשיבות הפוליטית של המים: לדעתי, אם אנשים יהיו מודעים להשפעותיה הקשות שגורמת ההסתה של רבנים וחכים מהמפלגות הדתיות, הם אולי יתחילו למחות על כך וינסו לשנות זאת. אולי, אנשים יהיו מודעים לשליטה הכפייתית של הערכים הדתיים על פני הערכים החילוניים.

ובנוסף, חשוב בעיניי לפקוח את עיניהם של אנשים לעובדה שכאשר נאמרת ביקורת על הממסד הדתי, ישנה מהומה, אך כאשר מגיעה הסתה מנציגי ציבור דתיים, כולם שותקים ומבליגים.

מושגים הקשורים לנושא מ3 זירות שונות:

סדר יום (שערי עיתונות)-המושג סדר יום הוא תאוריה תקשורתית הטוענת כי התקשורת בעלת השפעה גדולה על הנושאים והדיונים עליהם משוחח הציבור. תאוריה זו טוענת כי התאוריה מחליטה לפי המוסר שלה/לפי אינטרסים אישיים (הון-שלטון-עיתון) מה יעלה לסדר היום שלנו, והיא עושה זאת כך: לפי מיקום הכתבה/אייטם בעיתון/במהדורת חדשות, לפי נפח הכתבה, ולפי תקופת הזמן בה הנושא עולה בתקשורת. אם התקשורת רוצה להעלות נושא מסויים לסדר היום הציבורי, היא תשים אותו בעמוד השער/תחילת המהדורה, לזמן ארוך/טקסט ארוך, ובמשך מספר ימים ויותר.

בעיניי, התקשורת מוחקת הרבה פעמים את ההסתה כנגד קהילות מסויימות מסדר היום, אך לפעמים גם מעלה אותה לסדר היום. "נאום הסוטים" או "נאום הלא-חמות"(לוחמות צה"ל) לדוגמה, של השר לוינשטיין, עלה על סדר היום בעקבות השימוש התקשורתי בו, שקיבל נפח רב לתקופה ארוכה יחסית.

סאטירה: בחרתי את המונולוג של ליאור שליין על ההסתה החרדית-ממסדית שמכופפת את ידם של הפוליטיקאים ופוגעת במיעוטים, ובפרט הקהילה הגאה.

הסאטירה משתמשת בהומור כאמצעי למתוח ביקורת קשה. המונולוג הנוקב של שליין, משתמש בעזרים הומוריסטיים על מנת לספר לנו עד כמה המצב עגום- מבלי שניאלץ להתעצב מכך, אלא לצחוק על כך. שליין מביא ביקורת קשה וחדה על הנושא, והמונולוג הזה חשוב מאוד בעיניי. שליין משתמש בסאטירה כהרפייה: [תאוריית ההרפיה: שימוש בהומור על מנת להעביר מסר שהוא פוגעני\אלים, אפשר להעביר אותו בהומור וכך פחות לפגוע במי שהמסר מופנה אליו.]

חבות התקשורת: כתבה של אתר "סרוגים"

לא פעם התקשורת הדתית מעלה לסדר היום של האוכ' הדתית בארץ כתבות דעה שעלולות להוות הסתה או לגרום לה. השאלה היא- כיצד מתבטא חופש הביטוי כאן? האם הכתבה באתר סרוגים היא מסוכנת, מסיתה, ויכולה לגרום לעוול, או שמא היא כתבת דעה המוגנת תחת כיפת 'חופש הביטוי'? לדעתי, במקרה זה, כיפת 'חופש הביטוי' איננה תקפה. ראשית, כי חופש הביטוי לא כולל בתוכו עובדות שגויות, כגון "ניתן לרפא נטיות הפוכות" (טענה שהופרכה באופן בינלאומי על ידי מדענים, ביולוגיים, פסיכולוגים ורופאים). אך מעבר לכך שהעובדות שגויות, הכתבה הזו עלולה לגרום לעוול, דבר שמוציא אותה מכיפת 'חופש הביטוי'. כשנער או נערה בגיל 13, דתיים או חילוניים, מתחילים להתלבט ולהתחבט בנטייתם המינית, אותה כתבה יחד עם רבות דומות לה יכולות לשכנעם שאכן, נטיותם הפוכות, ואכן אפשר לתקן זאת. אז מתפתח תהליך השנאה העצמית, שעלול להביא לאובדנות, או לקבלת "טיפולי המרה", שהוכחו כפוגעים בבריאות הגוף והנפש.

אם כן, אתר "סרוגים" לא מילא את חובותיו כתקשורת הגונה, מדוייקת, ובלתי פוגענית.